חינוך לגיל הרם

מזה כמעט ארבע שנים אני על הקו בין אתונה להרצליה.

מלווה ישראלים ברכישת נכסים ביוון, מזהה עבורם נכסים מתאימים להשקעה, מעורבת בכל הליך הרכישה, שיפוץ והשכרת הנכסים וניהולם כמובן.

נכנסתי לשוק הנדל"ן ביוון כאשר אני בעצמי החלטתי להשקיע בדירה באתונה מתוך הבנה שבסכום כסף קטן יחסית אינני יכולה להשקיע בנדל"ן בארץ ולייצר הכנסה פסיבית שתעזור לי בהוצאות החודשיות. בכל זאת אימא לשלושה בוגרים שצריך לעזור להם בכל מה שאפשר.

כאחת שעבדה כל החיים והתבססה על הכנסה חודשית למחייתה, יצירת הכנסה פסיבית עבורי שינתה את כללי המשחק. הבנתי שבנוסף להכנסה חודשית מעבודה אני יכולה ליהנות גם מפרות השקעה שלי. מצד אחד הצטערתי שלא עשיתי את זה קודם, בשל אותן סיבות ידועות לכל, השילוב המעקב של פחד, חוסר בזמן וידע.

משבר הקורונה אף חיזק את עמדתי בנוגע לצורך ליצירת הכנסה פסיבית. מה שהיה ברור מאליו עבור כולנו, מקום עבודה מסודר, משכורת קבועה התגלו להפתעת רבים כלא בטוחים כלל ורבים נעזרו בחסכונות לעתיד לשרוד את המשבר.

בנקודה הזו, החלטתי לדבר על השקעות ביוון עם הבנים שלי. לדבר על היתרונות להשקיע בגיל צעיר, להכיר את שוק הנדל"ן ואת האפשרויות הקיימות, להתחיל לייצר הכנסה פסיבית ולצבור נכסים, על יתרונות המינוף, על היכולת מגיל צעיר לצבור הון ולבנות ביטחון כלכלי שלא מבוסס על הכנסה שוטפת מעבודה.

אציין, שעבורם זו הייתה תפנית מחשבתית של מאה שמונים מעלות, בהתחלה התנגדו. דיברו על פחדים להשקיע מעבר לים, טענו שהם עדיין צעירים ושזה לא הזמן, כי כמו כל החברה בגילם הם מתכננים את הטיול הבא, וחושבים לשדרג את הרכב או האופנוע, לצד "השקעות בגדג'טים טרנדיים".

שוחחנו על היתרון בהשקעות בגיל צעיר כשעדיין כולם רווקים, לפני מחויבויות למשפחה ומשכנא, גיל המאפשר לחסוך ולהשקיע בעתיד הכלכלי שלהם. סבבה, יאללה אמא אנחנו על זה אמרו וקיבלתי אור ירוק לצאת לדרך.

כל הורה מכיר את הרגשת הסיפוק בנתינה לילדיו, באשר לכל עזרה שהוא יכול להעניק וכך הרגשתי גם אני כשילדיי התחילו להשקיע בנדל"ן. אך בשונה הפעם, הרגשתי שלימדתי אותם על הדרך שיעור כיצד לייצר הכנסה פסיבית, שיעור לכל החיים, מודל שניתן לשכפול, ולבנות עתיד כלכלי טוב יותר ועל זה תחושת סיפוק אין סופית.